ארכיטקטורת מדיה: מיזוג של מרחב וירטואלי ומרחב פיזי

לא ניתן להימנע מזיהום אור המשתנה בזמן

הבנת הציבור את זיהום האור משתנה עם זמנים שונים.
בימים עברו, כשלא היה טלפון נייד, כולם תמיד אמרו שצפייה בטלוויזיה פוגעת בעיניים, אבל עכשיו דווקא הטלפון הנייד הוא זה שפוגע בעיניים. אי אפשר לומר שאנחנו כבר לא צופים בטלוויזיה או משתמשים בטלפונים ניידים. דברים ותופעות רבים הם התוצאות הבלתי נמנעות של התפתחותה של חברה עד לשלב מסוים.

מה שאתם חייבים להודות, למרות שאנחנו צועקים לחסל את זיהום האור כל יום, אנחנו גם יודעים שזה באמת לא מציאותי. מכיוון שתאורת סצנות לילה היא טרנד, ותחת המגמה הכללית, עבודות תאורה רבות אינן מספקות ובלתי נמנעות.

שינויים עצומים מתרחשים בבניינים, בסביבה או באספקה ​​אישית בסביבה. מצד אחד, איננו יכולים להכחיש את הנוחות של שינויים אלה על חיינו, וגם לא נוכל להימנע מההשפעה השלילית של שינויים אלה על חיינו.
אי אפשר בקלות לומר שיש לו חסרונות, ולכן אנחנו כבר לא משתמשים בו. מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא איך לשפר אותו. לכן, איך להפחית את זיהום האור, או אפילו למנוע את הנזק של זיהום האור לסביבה, זו הדרך לפתור את הבעיה.

תקן ההערכה של זיהום אור צריך לעמוד בקצב הזמן

עם החדשנות בטכנולוגיית התאורה, גם תקני ההערכה צריכים לעמוד בקצב הזמן.

ראשית, לצורך הערכת זיהום אור, יש לאמץ סטנדרטים שונים במקום סטנדרטים חושיים אישיים. עבור סנוור וזיהום אור, ל-CIE (Commission Internationale del´Eclairage, הוועדה הבינלאומית לתאורה) יש תקן, המחושב על ידי מומחים על סמך סדרת חישובים.

אבל התקן לא אומר דיוק מוחלט.

סטנדרטים עדיין צריכים לעמוד בקצב הזמן, ויש לשפוט אותם על סמך נסיבות שונות, כולל הסתגלות העין האנושית, ועל סמך הסביבה הנוכחית ולא על הסביבה הקודמת.

למעשה, כמעצב, עליך למזער סנוור וזיהום אור בתהליך העיצוב. טכנולוגיות רבות כיום קיימות בתנאים כאלה. בין אם מדובר בעיצוב המערכת האופטית או בביצועי קונספט העיצוב כולו, ישנן דרכים רבות להפחית אותו. זיהום אור, והיו מקרים וניסיונות מוצלחים רבים שניתן להשתמש בהם כהפניה והתייחסות, כולל כמה עבודות של שיתוף פעולה בין סוכנויות עיצוב מקומיות וזרות רבות, שזכו גם בפרסים בינלאומיים.

בפתרון של סוג זה של סנוור, ישנם גם ניסיונות טובים ויצירתיים מאוד, כולל קונספט של תדר כפול, תלת-ממד בעין בלתי מזוינת, סינון והשתקפות בחומרים אופטיים, שכולם היבטים טכניים שניתן לפתור כעת. לכן, מעצבי תאורה צריכים לצאת, להקשיב יותר, להסתכל, לשפוט את איכותו של דבר, יצירה, את המשקפיים הצבעוניים במקצוע שיש להסיר, ולשחזר את מה שהם.

בקיצור, אי אפשר להימנע מזיהום אור, אבל אפשר להפחית אותו. לכל תקופה יש קריטריונים שונים לשיפוט זיהום אור, אבל אין ספק שלא משנה באיזו תקופה, עבור הציבור, יש צורך להגביר את המודעות הכללית לתאורה. מעצבים צריכים להתיישב ולבצע עיצובי תאורה נאמנים לסביבה ולבריאות.

איננו יכולים לשנות מגמות רבות, אך אנו יכולים להתאים אותן ולשפר אותן.

זה ב-MIT, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס יש מעבדה בשם "עיר נתפסת"

במעבדה, הם מקווים לשלב נתונים באמצעות איסוף נתונים, ביטוי והצגתם בצורה ויזואליזצייתית של העיר כולה. זה כשלעצמו דורש הרבה מבני מדיה או מתקני מדיה כמעבירים. במקביל, יש גם מחקר אידיאולוגי על זכויות שיח חברתי ציבורי, כיצד לקדם דמוקרטיה וסדרה של דאגות אידיאולוגיות, שכולן מצביעות על סדרה של סוגיות מהותיות כמו אידיאולוגיה של חיים ויצירת מקום בעיר החכמה העתידית. בסביבה החדשה, וזו גם בעיה מהותית של האנושות. זוהי מגמה בינלאומית. מגמה זו נמצאת בסביבה החדשה, בעידן המדיה של ימינו, בעידן הדיגיטלי ובעידן הביג דאטה, יש אינספור פטריות שצצות, או כמו מים רותחים, עולות ללא הרף. במצב כזה שבו נוצרות טכנולוגיות חדשות מבעבעות, האבולוציה החברתית והשינויים החברתיים משתנים עם כל יום שעובר. זה עלה בהרבה על השינויים במאות השנים האחרונות, ואפילו על השינויים באלפי שנים. בהקשר זה, כמעצבים שלנו, ככוח העיקרי ביצירת מרחב אדריכלי, יצירת מרחב עירוני ויצירת מרחב ציבורי, כיצד עלינו ליצור את רוח המקום, כיצד לקדם את השיח הציבורי של העיר או את האקולוגיה הדמוקרטית, או את התגלמות זכויות האזרחים. לכן, בנוסף לתשומת לב לטכניקה, לטכנולוגיה או לפרטים אלה בעיצוב, על המעצבים לשים לב גם לשינויים חברתיים, לאחריות חברתית ולמשימה של המעצב בחברה.